פסק-דין בתיק עב"ל 204/09

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה שדיאור ונציגי הציבור מר יהושע ענר וגב' שולמית שמש; בל 10268/08) בו נדחתה תביעתו של המערער לתשלום מענק לימודים עבור ארבעת ילדיו על פי סעיף 74(ב2)(4) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם החוק) או לפחות לשני ילדיו בגינם הוא זכאי לקצבת שאירים.

            להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי :

2.         המערער הוא אלמן שנישא מחדש, ולו שני ילדים מאשתו שנפטרה, ובנוסף ילד משותף מאשתו החדשה וילדה מבעלה הראשון של אשתו החדשה. המערער קיבל קצבת שאירים עד לנישואיו מחדש ומאז הוא ממשיך לקבל את הקצבה עבור שני ילדיו מנישואיו הראשונים, ובנוסף הוא מקבל קצבת ילדים עבור כל ארבעת ילדיו.

            המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת זכאותו של המערער למענק לימודים על פי הסעיף האמור שמקנה זכאות למענק להורה אשר לו ארבעה ילדים לפחות והוא זכאי לקצבת זקנה או קצבת שאירים. המערער טוען כי הוא זכאי למענק עבור כל ארבעת ילדיו ולחילופין עבור שני ילדיו הזכאים לקצבת שאירים.

            יודגש, כי ביום 25.5.08 יצא חוזר כללי מטעם מנהלת אגף גמלאות משפחה במוסד לביטוח לאומי (להלן גם החוזר), בו ניתנה הנחייה לגבי פרשנות סעיף 74(ב2) לחוק וזכאות למענק לימודים במקרים שונים, לרבות במקרה של אלמן שלו ארבעה ילדים ויותר המקבלים גמלת שאירים והוא נישא בשנית ובמקרה זה יש זכאות למענק הלימודים. פרטי החוזר יפורטו בהמשך הדברים.

3.         בית הדין האזורי ניתח את התנאים המצטברים על פי הסעיף וקבע כי התנאי של "הורה" אינו מכוון רק ל"הורה יחיד" אלא חל גם על מי שנישא או גר עם ידועה בציבור. אולם, פרשנות התנאי "שלו ארבעה ילדים לפחות" - משמעו ילדים שלו ולא של אחר. לכן בעניינו של המערער יש לו שלושה ילדים שלו, ולכן לא ניתן לכלול כ"ילד" לצורך הסעיף את הילדה של אשתו החדשה מנישואיה הראשונים, ומשכך המערער אינו עומד בתנאי הזכאות בחוק. בית הדין האזורי ציין כי מדובר במצב "אבסורדי", אולם בנסיבותיו הספציפיות של המערער לא ניתן לקבל את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.

            עיקר טענות הצדדים בערעור :

4.         המערער טוען בפנינו כי מענק הלימודים משולם בהתאם לפרק ד' שעוסק בביטוח ילדים ולכן הגדרות "הורה" ו"ילד" בסעיף 74(ב2) לחוק נגזרות מהגדרת "ילד" לצורך תשלום קצבת ילדים לפי סעיף 65 לחוק, הכוללת גם ילד חורג ובלבד שפרנסתו מוטלת על המבוטח. המערער גורס כי גם לשיטת המשיב, המערער הוא הורה לארבעה ילדים משום שהוא מקבל עבורם קצבת ילדים, ולכן בית הדין האזורי פירש את המונח "הורה" לצורך סעיף 74 לחוק באופן שגוי. לטענת המערער יש להתחשב בשיקול שמענק הלימודים משולם לטובת הילד וכדי למלא את צרכיו, ומצב הילדים היתומים מהורה אחד אינו משתפר בעקבות הנישואין החדשים של ההורה השני. לטענתו אין זה סביר שמפאת הנישואין החדשים של ההורה תבוטל הזכאות למענק לימודים לילדים היתומים, ואין להיצמד לפרשנות מילולית דווקנית של החוק. המערער טוען, כי פרשנות המשיב לחוק, המתנה את הזכאות בארבעה ילדים לפחות הזכאים לקצבת שאירים, מחוסרת תימוכין, מנוגדת לתכלית החוק, ויוצרת הפליה פסולה בין יתומים ממשפחות בנות ארבעה ילדים ויותר.

5.         המשיב, מנגד, טוען כי המערער אינו עונה על תנאי הזכאות לפי סעיף 74 לחוק וסעיף 74(ב2) לחוק אינו חל עליו משום שהוא אלמן שנישא מחדש וזכאותו לקצבת שאירים פקעה. כן נטען כי המערער אינו זכאי למענק לימודים גם לפי פרשנות מרחיבה משום שהוא אינו אב לארבעה הזכאים לקצבת שאירים אלא זכאי לקצבת שאירים עבור שניים מילדיו בלבד. לטענת המשיב, לשון החוק בעניין מפורשת, והמערער אינו זכאי לקצבת שאירים וגם אינו אב לארבעה ילדים לפי הגדרתם בסעיף אלא לשלושה בלבד, כאשר רק שניים מהם יתומים מאם. גם אם המשיב היה מסכים כי המערער  אב לארבעה ילדים הרי אין ספק שבמועד שהיה זכאי לקצבת שארים היה אב לשני ילדים בלבד.

            המשיב מפנה לחוזר וטוען שגם לפי הפרשנות המרחיבה שקבועה בו אין זכאות למערער למענק הלימודים. באשר לתכלית החוק נטען, כי הוא מיועד להעניק את המענק למשפחות מעוטות יכולת שיכולתן הכלכלית נפגעה כתוצאה מקיומו של מפרנס יחיד או חוסר במפרנס כלל, ומצב הדברים אינו כזה במשפחת המערער, בה יש שני מפרנסים. בתא המשפחתי של המערער אין ארבעה ילדים שלהם מפרנס יחיד ויכולתם הכלכלית נפגעה, אלא שניים לכל היותר, והוא אינו חב לבד בפרנסתם של הארבעה.

דיון והכרעה :

6.         לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, מקום שהמערער אינו עומד בתנאי הזכאות לפי החוק לקבלת מענק לימודים עבור ארבעת ילדיו.

המסגרת הנורמטיבית :

7.         בסעיף 74 לחוק, הקובע את הזכאות למענק הלימודים, מגדיר בסעיף קטן (א) שבו " הורה יחיד" - כמשמעותו בחוק משפחות חד-הוריות, תשנ"ב-1992, ובסעיף קטן (ב) קבועים סוגי הורים הזכאים למענק הלימודים (הורה יחיד בעד כל אחד מילדיו; הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה בעד כל אחד מילדיו; מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו; מי שבמשמורתו ילד נטוש לפי חוק הבטחת הכנסה; ומי שמשתלמת לו לפי הסכם שנערך על פי סעיף 9 לחוק קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו).

            הגדרת "ילד" הרלוונטית מופיעה בסעיף 65 לחוק, בסימן א' לפרק ד' שעוסק בביטוח ילדים, וזו לשון ההגדרה:

"(1) ילד של מבוטח או של מי שהיה מבוטח;

(2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח,

ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים 'אב', 'אם' ו'הורה' יתפרשו בהתאם לכך".